'אונקלוס המבואר' - טלפון - 054-8484036 אימייל - onkelus1@gmail.com אתר - www.אונקלוס.com מדיניות פרטיות חזרה לעמוד הראשי
'אונקלוס המבואר' - טלפון - 054-8484036 אימייל - onkelus1@gmail.com אתר - www.אונקלוס.com מדיניות פרטיות חזרה לעמוד הראשי
העמוד מרכז את דיני קריאת שנים מקרא ואחד תרגום של פרשת השבוע: מקור התקנה ושכרה, סגולותיה, אופן וזמן הקריאה ודיניה בפרט - על פי השולחן ערוך, המשנה ברורה והאחרונים. החומש 'אונקלוס המבואר' מיועד לקריאת שנים מקרא ואחד תרגום בנוחות, באותיות גדולות ומאירות עיניים.
חז"ל (ברכות ח ע"א): "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום", וכל המשלים פרשיותיו עם הציבור - מאריכין לו ימיו ושנותיו.
בכף החיים בשם המקובלים: על ידי קריאת שמו"ת ממשיך האדם על עצמו רוח טהרה מלמעלה, ויש בקריאתה סגולה לכוון כראוי בתפילות שבת.
ביסוד ושורש העבודה הובא גודל התיקון בעולמות העליונים וגודל השכר בהשלמת הפרשה עם הציבור, וכך היה נוהג החתם סופר לעיין בשעת העברת שמו"ת.
במדרש: ציווה רבי את בניו שלא לאכול לחם בשבת עד שיגמרו את כל הפרשה - על ידי קריאת הפרשה בזמנה זוכים לבא ליראת שמים.
החפץ חיים (זכור למרים): העצה היעוצה לחיזוק האמונה היא ללמוד פרשת השבוע בכל שבוע עם פירוש רש"י, ולדקדק ולעיין בהם היטב.
כתב המחבר (שו"ע או"ח סי' רפה): אף שאדם שומע את כל התורה בצבור, חייב לקרוא בעצמו פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגום - לא קודם ולא לאחר.
שתי שיטות בפוסקים: לקרוא כל פרשה בפני עצמה שתי פעמים מקרא ואח"כ תרגום, או לקרוא כל פסוק ופסוק פעמיים מקרא ותרגומו.
המשנה ברורה: לכתחלה יקרא שנים מקרא מקודם ואח"כ תרגום; ויש נוהגים, כמנהג החזון איש, לקרוא מקרא, תרגום, ולבסוף שוב מקרא.
מי שהוא בקי בטעם ובנקודות בעל פה - טוב להדר לקרוא בספר תורה גופא, משום קדושתו המרובה, וכך נהגו גדולי ישראל בכל הדורות.
אם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא גם תרגום וגם פירוש רש"י.
לא יקרא פסוק המאוחר קודם המוקדם אלא כסדר; מי שדילג פסוק חוזר וקורא את הפסוק המדולג ואת מה שקרא אחריו.
מי שלא העביר שמו"ת בשבוע אחד יכול להשלים, ונחלקו האחרונים אם להקדים את פרשת השבוע החולף או את קריאת השבוע הנוכחי.
הגרש"ז אויערבך פסק: מי שנשאל שאלה בהלכה באמצע הקריאה ישיב, ומצוה שאם לא יקיימנה עכשיו לא יוכל לקיימה - מותר להפסיק לעשותה.
מיום ראשון ואילך חשוב עם הצבור, ואפשר להתחיל כבר ממנחה של שבת שעברה, שהרי קוראים בה מפרשת השבוע הבא.
מן המובחר לקרותה בערב שבת; ויש נוהגים, כהגר"א והחזון איש, לקרוא מקצת מהסדרה בכל יום ולסיים בערב שבת.
מצוה מן המובחר להשלים קודם אכילת סעודת שבת, אך להקדיש ולאכול מיני מזונות מותר גם קודם להשלמת הקריאה.
נחלקו הפוסקים אם יוצא ידי חובת קריאת המקרא בשעת קריאת התורה בבית הכנסת; המשנה ברורה הכריע שלקרוא בלחש מלה במלה עם שליח הציבור - אין להחמיר.
אין חיוב לקרוא ההפטרה עם שמו"ת, אך רבים נוהגים לקרותה לאחר הפרשה, כדי שאם יעלה למפטיר יהיה בקי ורגיל בה.
פרשת וזאת הברכה שונה משאר הפרשיות: זמן קריאתה בשמחת תורה, ומתחילים לקרותה מיום הושענא רבה.
אף תלמיד חכם שחשקה נפשו בעיון לא ימנע מלהשלים פרשיותיו עם הציבור, והחיוב מוטל גם על בני תורה שתורתם אומנותם.
בשו"ת שבט הלוי: קטן שהגיע לחינוך יש להרגילו להקפיד לקרוא שמו"ת וללמדו להוסיף גם פירוש רש"י.
אבל בתוך שבעת ימי אבלותו אסור בתלמוד תורה גם בשבת, אבל לחזור את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום - שרי, כמו קורא את שמע.
בן ארץ ישראל בחוץ לארץ אינו חוזר על פרשה שכבר קרא; בן חוץ לארץ בארץ ישראל נוהג בקריאת שמו"ת כפי המנין שבו הוא.
מדברי האר"י: אין ראוי לקרוא מקרא בלילה, מלבד בליל שישי, שיום שישי מכין לשבת והרחמים מתעוררים בו.