החיבור 'עוטה אור' כשלמה, ובחלקו השני של הספר (מעמ' 100) מובא החיבור 'שמלת גר', המחבר הר' בן ציון יהודא בן א"א מוה"ר אליהו, מווילנא. תר"ג (1843)

ספר על תרגום אונקלוס מאת שמואל דוד לוצאטו – שד"ל. אחרי מאות שנים שבו תרגום אונקלוס הועבר בע"פ, הוא הועלה על הכתב וכתוצאה מכך נוצרו גרסאות רבות לתרגום אונקלוס. שד"ל לקח למעלה מעשרה חומשים בהדפסות שונות והשווה ביניהם, והעלה על הכתב את המקומות שבהם יש נוסח שונה. הוא בחר מתוכם 450 מקומות בחומש שבהם יש שינויים בין חומש אחד למשנהו בתרגום' .ואותם העלה על הכתב

שד"ל, יליד 1800, הוזמן לשמש כראש משותף לבית המדרש לרבנים שנפתח בפאדובה, בשנת 1829. ספרו 'אוהב גר' נכתב בשנתו האחרונה בטריאסטה. היתה זו גם השנה הראשונה לנישואיו, וזו גם השנה שבסיומה, לאחר בואו לפאדובה, יוולד בנו הבכור, שלו קרא שד"ל 'אוהב גר', (Filosseno), לכבודו של אונקלוס שבו עסק אז שד"ל. 

שונה אוהב גר מהספרים ה'קלאסיים' של שד"ל, פירושיו לתורה ולנ"ך, 'יסודי תורה' ועוד. שד"ל עצמו הגדיר את הספר מאמר מחקרי. מחקר על הגירסאות השונות של תרגום אונקלוס, בכתבי יד ובדפוס. הספר הודפס פעמיים: בשנת 1830, בסמוך לכתיבתו, בוינה, ובשנת 1895, בעיר קרקוב. בעוד המהדורה הראשונה כתובה בכתב רש"י, המהדורה השניה כתובה באותיות אשוריות. 

בראש הספר ישנה הקדמה ובו 32 נתיבות בהבנת תרגום אונקלוס, אשר על פיהם נטה אונקלוס בתרגומו מעל לשון המקרא'. ובהן מתייחס שד"ל לשאלות רבות: מי היה אונקלוס? מתי חי? מהו סיפור תולדות חייו? כיצד הפך תרגומו לתרגום המועדף, שכולם מצטטים דווקא אותו? עד כמה משקף הנוסח של הספר שבידינו, את החיבור הקדמון שחובר לפני כ-2000 שנה, והועלה על הכתב במאה השביעית או השמינית?

החלק השני הוא ליבו של הספר ובו 450 חילופי נוסחאות, מתוך אינספור גרסאות שונות, הראויות להיחקר. 

אוהב גר – shadal.co.il 

הספר "פתשגן" הוא ביאור קדמון על תרגום אונקלוס, זהות המחבר אינה ידועה בודאות, יש שייחסוהו לר' עזריאל דאיינה (שהיה רב מחכמי איטליה בראשית המאה ה16) או בנו ר' יעקב. כונה על ידי שד"ל "יא"ר" על שם שנת כתיבתו - שנת רי"א, אמנם יש שטענו שהוא פענח לא נכון את שנת החיבור.

הספר אונקלוס המבואר  יצא לראשונה בשנת תשע"ח, חומש עם פירוש רש"י באותיות גדולות ומאירות עיניים, נוסח התרגום על פי כתבי יד מדוייקים, עם תרגום לעברית תחת כל מלה ארמית, ובנוסף הובאו כל מפרשי התרגום ראשונים ואחרונים, בלשון קלה ובהירה.

בשנת תשי"ט (1959) פרסם הר' אלכסנדר שפרבר את תרגום אונקלוס כאשר נוסחה העיקרי הוא כתב היד התימני (מס' 2363 שבספריה הבריטית) ונחשב לאחד הטובים. המהדורה מנוקדת בניקוד בבלי, כמו כתבי היד שעליהם מתבסס.

והואיל בקהילות תימן הקפידו לקרוא בתרגום כמסורת רצופה, נראה שבכך נשתמר יותר התרגום אונקלוס, אי לכך יש ערך רב לחומשי התאג', אף שפעמים הן שונות ממסורות שהיו לנגד עיני גדולי אשכנז וספרד. 

מחבר הספר הר' שמשון ברוך שעפטעל

פירוש 'נתינה לגר' מובא בתוך חומש המכיל בתוכו כמה מפרשים וביניהם מפרשי אונקלוס: 'נתינה לגר' ו'פתשגן' (יא"ר).

יש שהסתמכו על נוסח התרגום שבחומש זה כמקור לנוסח מהימן, אך נתינה לגר עצמו ציין בכמה מקומות על שיבושים שמצא בנוסח זה.

נתינה לגר

הספר מכיל בתוכו שני חיבורים 'לחם אבירים' ו'שמלת גר' ומכאן בא שמו 'לחם ושמלה'

ניתן למצוא את הספר בהיברובוקס.

בשנת תרמ"ד הוציא הר' אברהם ברלינר את ת"א כפי שנדפס בשנת שכ"ז בסביוניטה שבאיטליה, מתוך שהכיר שדפוס זה מכיל את הנוסח הטוב ביותר מכל אשר נדפס.

ניתן להשיג את הספר: תרגום אונקלוס על פי נוסחא שנת שי"ז 

וצילום של דפוס סביוניטה  תרגום אונקלוס (סביונטה, 1557), (מוציא לאור מהמאה ה-16) ארכיון האינטרנט 

[וראה גם ספר 'כתבי הקודש בארמית'].

נפש הגר

לר' אברהם בן הגר"א מוילנא

תרגם אברהם

'מיני תרגומא' לר' ישעיה ברלין. 

מיני תרגומא  (היברובוקס)

מיני תרגומא 

בחומש כתר התורה מובא נוסח התרגום כפי מסורת תימן (תאג') ועליו נוספו כמה מפרשים, על התורה, ועל התרגום כדוגמת 'מרפא לשון' 'חלק הדקדוק' לר' יחיא צאלח (מהרי"ץ)

ניתן להוריד את הספר כתר התורה הגדול 

ניתן לראות את צילום כתב היד: maharitz.com/hordot/sprim/ch_hdikduk/HTML5/index.html 

רבי יחיא קורח (ה'ת"ר, 1840 – ה'תרמ"א, 1880) היה מגדולי חכמי תימן במאה ה-19, מחבר פירוש "מרפא לשון" על תרגום אונקלוס ועוד. 

ישנו כתב יד שבו העתיקו את פירושו 'מרפא לשון' ובדף הראשון נכתב: "זה ספר מרפא לשון שחבר הרב החכם השלם בנגלה ובנסתר מאיר עיני חכמים... יחיה ב"ר שלום לבית הקרחי זצוק"ל המכונה זכריה ב"ר סאלם קרח... דקדוק וביאור לשון אונקלוס".

יש שכתבו שהרב יחיא קורח חי בשנים (תר"ג-תרס"ח), והיה מגדולי חכמי צנעא, ורב בבה"כ 'יוסף עואץ', ובבה"כ 'חובארה' בצנעא. ועסק לפרנסתו בהעתק ספרי קודש, ונפטר במצרים בדרכו לארץ ישראל.

ניתן להשיג את הספר מרפא לשון 

הספר 'שערי אהרן' לרבי אהרן ישעיה ראטער (רוטר) בן ר' שלום אליעזר.  על התורה : והוא פירוש משולש: א) פירוש על מקרא, ב) פירוש על רש"י ג) פירוש על תרגום אונקלוס. ונוסף בתוכו גם ביאור על ספר התרגום.

בנו הרב מנחם צבי רוטר חיבר את הספר 'תרגום מנחם' הכולל בתוכו את הפירושים על התרגום מתוך הספר 'שערי אהרן' והוסיף מפרשים נוספים, כדוגמת "מסורת התרגום" ועוד, וכן בפירושים "מרפא לשון" ו"משכיל לאיתן" מאת הגאון הקדוש רבי יחיא קורח זצ"ל מגדולי חכמי תימן ומהבולטים שבהם.

נוסח תרגום אונקלוס שהוגה ונוקה מגרסאות משובשות. נערך על ידי הר' שמעון וייזר.

בהקדמתו כותב הרב "אסכם ואומר שנוסח מהדורה זו אינו משקף מקור מסויים כל שהוא, אלא מוסר את המיטב שנלקט לענ"ד משלל המקורות כולם. עלי להדגיש שאין זה מחקר ואיני כותב אלא מה שסיכמתי לעצמי על סמך הספרים שעיינתי בהם".

הרב עזרא ציון מלמד שנת ההוצאה תשל"ה.

במילון זה מובאות מלים בארמית של התרגום ולצידם התרגום לעברית. כמו בכל מילון התרגום לעברי לפעמים נכתב עקב פרשנות מסויימת. ואכן על פי תרגומו מבוארים כמה עניינים.

הרב רפאל בנימין פוזן פרשגן

הרב יעקב זאב לב ירושלים